תורתו / Zechariah's Torah
In his short life, Zechariah managed to teach a lot of Torah. He gave shiurim and chaburot in yeshiva, university, and to friends. In his 4th and 5th years in Yeshivat Hesder, Zechariah wrote a Talmudic encyclopedia and it is currently being prepared for publication by Yeshivat Har Etzion.
זכריה הספיק בחייו הקצרים להרביץ הרבה תורה. הוא העביר שיעורים וחבורות בישיבה, באוניברסיטה ובהזדמנויות רבות בחייו הפרטיים. בשנים ד' וה' בישיבה, זכריה כתב אנציקלופדיה לנושאים בגמרא בעיון וישיבת "הר עציון" תוציא את הספר לאור בקרוב, בעזרת ה'.
שיערים אונליין
Haburah in English: Gemara Sukkah 38A-39A Lulav and Hallel
מתוך פוסט פייסבוק של נועם, אחיו של זכריה, על אהבתו העזה של זכריה ללימוד תורה
זכרון לפניך בשחק לעד בספר יוחק ברית עולם בל ימחק את אברהם ואת יצחק.
רבות נאמר בחודשים האחרונים על אהבותיו של זכריה. על אהבתו למשפחה, אהבתו לארץ, ואהבתו לעם ישראל. את כולם הוא אהב אהבת נפש.
היתה לזכריה אהבה נוספת, אהבת התורה. היא הייתה אהבה עזה, עמוקה ופשוטה גם יחד.
דוגמה נפלאה ותמימה לכך היינו רואים בערבי שבתות בבגרותו, כשעוד גר בבית לפני שהתחתן. באותם שנים, שהתחילו בשנותיו בישיבה והמשיכו לתוך התואר הראשון שלו, זכריה סיגל מנהג – לדלג על השינה של יום חמישי בלילה, ולהמשיך את יום שישי כרגיל. בשנותיו בישיבה היה זכריה לומד תורה בלילה הזה, ובשנותיו באוניברסיטה היה משלים את לימודי התואר. ובהגיע זמן ליל שבת אחרי הארוחה, כשרוב העולם מתכוננים לשינה עריבה, היה לוקח זכריה גמרת כיס קטנטנה ומתיישב על הספה ללמוד. אי אפשר היה שלא להגניב חיוך אל מול המראה הזה, בידיעה שזכריה לא ישן למעלה מ36 שעות ובוודאי ירדם תוך כמה דקות. ובאמת תוך דקות ספורות הוא היה נרדם עם הגמרא הפתוחה על הראש. אם אתם חושבים שזמן קצר לאחר מכן הוא היה נכנע והולך למיטה שלו, טעות בידכם. פעמים רבות הוא היה מתעורר, מחייך את החיוך הנודע שלו – לוקח פרוסת עוגה, אולי פופקורן, וחוזר לספה ולאותו מקום בגמרא. כמובן שהיה נרדם שוב. אני זוכר פעמים רבות שהייתי חוזר מהסניף בשעת לילה מאוחרת ומעיר אותו בטעות, הוא היה קם, מחייך חוזר ללמוד ונרדם.
זכריה לא רק אהב את החוויה של הלימוד. הוא גם למד ממש, עמל רבות, ובכשרונו הרב ובשקידתו הרבה עלתה תורה גדולה בידו. אך לצד הישגיו הגדולים בלימוד, על זכריה ניתן לומר ללא כחל וסרק שהיתה אהבתו קודמת לחכמתו. מתוך אהבתו הגדולה, עמלו הגדול. ומתוך עמלו הגדול, תורתו הגדולה.
כמה נתייגע על התורה, להבין דברי חכמים וחידותם. על כמה דיבורים של רש"י והרמב"ם, ר"ת ורמב"ן, קצות החושן ורעק"א, הרש"ר הירש ור"ח מבריסק, יגע בשביל להבינם.
ובאהבתו הגדולה, הפך את הדיו בספריו מדיו יבש לדיו לח. נדמה היה כי זה לא מכבר כתבו גאוני עולם את ספריהם. וכל עוד רצף דורות של יהודים עמלו במסירות להבין את דבריהם ולהעמיד אותם, הרי שלא נתייבש עדיין הדיו שלהם.
וכשחייך בוודאי זכריה בשעת בוקר מוקדמת בבית המדרש בישיבת הר עציון כשהצליח להעלות סברה בדברי הרמב"ם או תוספות, או התעורר על הספה בביתנו כדי לגנוב עוד כמה שורות של גמרא, הרי שהיו אותן שורות עוד רטובות מטיפות הדיו של רבינא ורב אשי, הרמב"ם והתוספות ושאר גדולי עולם, והיו שמחים כבנתינם מסיני. ובזכירתו הגדולה של זכריה את דברי התורה הזאת, רצף דברי התורה מסיני נזכרו ונעשו חיים.
ומתוך זכירתו את אוצרות הרוח הגדולים של העם שלנו, נתעצמו בתוכו שאר אהבותיו, אהבתו למשפחה, אהבתו לארץ ישראל ואהבתו לעם ישראל.
וכשנפל זכריה בו' בשבט השנה, איני יכול שלא לדמיין את אותם גדולי עולם שנתייגע זכריה על דבריהם שבאו לפגוש אותו בשמיים.
בוודאי ניגשו אליו הרמב"ם ורש"י, נישקו אותו על ראשו ואמרו לו: שלום עליך רבי זכריה. וכך ניגשו אליו גדולי הדורות, כל אחד בתורו.
ואולי נשא אז זכריה תפילה לפני רבונו של עולם ואמר: א-לוקינו וא-לוקי אבותינו, זכרנו בזכרון טוב לפניך, ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם, וזכור לנו ד' א-לוקינו את הברית ואת החסד ואת השבועה אשר נשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה.
וביום הזיכרון הזה אבקש גם מרבש"ע, כדרשתו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל – זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך, א-לוקים חיים.
התמונות המצורפות: א) תמונה של זכריה לומד בישיבת הר-עציון. ב) תכנית לימודים שאבי מצא בנקיונות לפסח האחרון. בתכנית(שכמובן שלא הכרנו) זכריה מתכנן מאמצע התואר הראשון תכנית רב שנתית להקפת החלקים המרכזיים של התורה שבעל פה. התכנית מסתיימת באלול השנה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
https://www.facebook.com/share/p/3r9vcqgjkHLwCQ8V/
